הפרדת תערובת

כדי להפריד בין החומרים השונים הנמצאים בתערובת יש למצוא תכונות האופייניות לכל חומר בתערובת.

תכונה המאפשרת להפריד בין חומרים הנמצאים בתערובת נקראת -תכונה מפרידה.

דוגמאות לתכונות מפרידות :

מצב צבירה , מסיסות, הולכה חשמלית, גודל החלקיקים, כוחות משיכה,
טמפרטורת רתיחה, היתוך, משיכת למגנט, נדיפות....

שיטות להפרדת תערובת :

סינון

התכונה המפרידה - גודל החלקיקים.
מסננת, נפה או נייר סינון: החלקיקים הקטנים עוברים דרך החורים אל כלי הנמצא מתחתיה והחלקיקים הגדולים יותר שאינם עוברים נשארים בתוכה. המוצק שנשאר לאחר הסינון נקרא משקע.
הנוזל שעובר בסינון נקרא תסנין. הפרדה באמצעות סינון מקובלת מאוד בתעשייה, בעיקר לניקוי ראשון של חומרי גלם טבעיים.

אידוי

התכונה המפרידה - נקודת הרתיחה או יכולת ההתאדות השונה של כל חומר. בברכות מי מלח רדודות בויאטנם אוספים הפועלים מלח.

זיקוק

התכונה המפרידה - נקודת הרתיחה והעיבוי של הנוזלים, האופיינית לכל אחד מהם.

משתמשים בשיטה כאשר רוצים להפריד תערובת של שני נוזלים או יותר. עקרון השיטה הוא אידוי ועיבוי.

מחממים את התערובת, הנוזל בעל נקודת הרתיחה הנמוכה יותר, רותח והופך לאדים. את האדים אוספים במכשיר זיקוק. מקררים את האדים והם מתעבים , התזקיק, הנוזל נאסף בכלי איסוף.

chromatore.jpg

כרומטוגרפיה

​התכונה המפרידה - החומרים השונים שבתערובת נעים במהירות שונה משום שהם נמשכים בעוצמות שונות אל החומר הנייח ואל החומר הנע. החומרים הנמשכים חזק יותר אל החומר הנייח – ינועו לאט יותר, ואלה הנמשכים חלש יותר – נעים מהר יותר.

קצב הזרימה השונֶה של חומרי התערובת הוא הגורם להפרדתם.

החומר הנייח נקרא – הפָאזָה הנחה או החומר המסַפֵּח, והחומר הזורם (הנוזל או הגז) נקרא – הפאזה הנעה או החומר המֵריץ.